בעבר נקראתי אירית רושין, היום שמי - אירי ישראלי-רושין.

לכתוב "אודותיי" זה לא פשוט לי. אני אדם חי ומשתנה, ומגדירה את עצמי כל פעם מחדש.

 

בימים אלו, כשאני בת שבעה עשורים פלוס, נשואה יותר מחמישים שנה, ואם לשלושה למעלה מארבעים שנה, כשמאחוריי אלפי שעות בהן לימדתי בהנאה ובמסירות אין קץ, ואני מאמינה שעוד אלמד אלפיי שעות באהבה ובמסירות אין קץ... - אני יכולה לומר על עצמי בעיקר - שאני אישה מוגשמת. שאני יודעת מי אני. שטוב לי עם עצמי. שאני אישה אוהבת.

 

אני נהנית מחיי מאד ואני תמיד יוצרת. יוצרת את חיי. יוצרת אהבה, יוצרת בחומרים ובצבעים. יוצרת במילים. יוצרת בצלילים. יוצרת בתנועה...

 

למדתי במוסדות מוכרים, ובמקומות לא מוכרים והרבה מאד בעצמי ומעצמי. מתוך קרביי ותאי גופי דליתי אינספור תובנות.

 

אני חוקרת בלתי נלאית. אישה קשובה לאחר לעצמי ולחיים.

 

את האקדמיה לנשיות הקמתי מתוך חווייה עמוקה שיש משהו בסיסי עמוק שחסר בחברה שלנו. אני פוגשת את החסר הזה אצל כל אישה שאני פוגשת. אני פוגשת את זה אצל כל גבר שאני פוגשת.

 

עבורי, האקדמיה לנשיות היא המקום בו אני עושה כל שביכולתי כדי לתת מעט אור למקום חשוך, הטמון בבסיס העמוק ביותר של האנושי בן זמננו.