מי אני
אני פוסעת בשביל אל הלב כבר ארבעים שנה, ולא במקרה הגעתי אליו. נקראתי אל השביל ביום בו התפרקה אישיותי הנוקשה והבטוחה. נקראתי אל השביל, כי אני שייכת ללב, וחייתי מחוץ לו והרחק מאוד ממנו.
הלב שלי זעק וביקש שאכיר אותו ואקשיב לו ואדבר בשפתו. וכך כרתנו ברית – הוא ואני. לעולם לא אסכים להפר ברית זו. אני נאמנה ללב ולומדת את סודו, וכותבת את אוצרותיו, ומלמדת אותם. משם אני גם יוצרת בתחומי אמנות רבים. לאחרונה אני בעיקר מציירת.
אנא בואו וקראו את החומרים, העמיקו להבין את סוד תבונת הלב. התבוננו בציורים שלי. אולי תרצו להצטרף לשיעורי המודעות והיצירה שלי. אולי לרכוש את ספריי.
הבה נצעד יחד בשבילו המופלא של הלב – שביל הזהב שמאחד אותנו.
אירי
וגם קצת מידע...
בתחילת שנות התשעים הוצאתי ספר מהפכני. הוא שינה את חיי וגם חיים של אלפי אנשים. הוא נפל כזרע בשל על אדמה פורייה.
התקופה הייתה נטולת כל מידע בנושא גוף-נפש ואנשים נזקקו למידע זה כדי להירפא מתחלואי גופם ונפשם. מאות אנשים ביקשו את עזרתי והחלטתי ללמד את שיטת הטיפול שגיליתי – "מודעות עצמית באמצעות הגוף", זו שפרסמתי ב"ספרי שמאל ימין ומה שביניהם". תוך תקופה קצרה פתחתי בית ספר למטפלים.
זה היה מרתק אך לא פשוט כלל וכלל. הבנתי שעלי להעמיק את העבודה העצמית של תלמידי, ובית הספר נתן עוד ועוד שיעורי עבודה מעמיקה על חקר הגוף והנפש. ואז נולד הספר "נחש קדמון".
ספר זה היה ספר נועז מאוד בתחום התפישה המינית. בהתחלה כשניסיתי לכתוב אותו, הייתי חוטפת סחרחורות, ולא הצלחתי להתקדם. כותבת דף וכמעט מתעלפת. עזבתי אותו. ואז יום אחד נפתח לי משהו במוח וכתבתי את הספר בעשרה ימים.
במהלך הזמן פתחתי תיאטרון ויצרנו יחד יצירות מגניבות. כתבתי מוזיקה, עשיתי סרט מדהים בשם: ברוך שבראני אש-ה'. אחר כך כתבתי את הספר נשיות – שהתקבל רק אחרי כ- 15 שנה מפני שהיה מאוד נועז וחדשני מדי לזמנו.
אני כבר אחרי 40 שנה של יצירה, חקירה והענקה של ידע וטיפולים. והאמת... עדיין פעילה ומתחדשת. שוב ושוב יוצרת את עצמי ואת עולמי לפי דרכי הייחודית ומלאת החיות.
היו ברוכים, אירי
